עדיין לא יצא לי לנסוע להוואי אבל מה שמעניין הוא שהתיאורים שלך לא גרמו להרגיש החמצה אלא להיפך, נתנו לי להרגיש ששום דבר לא בוער ומה שיבוא יבוא כי אפשר בינתיים להתמקד בדברים שקורים ביום יום...
מה שכן, בסיפור המסע שלך הרגשתי הזדהות מסוימת באופן שבו אני חווה מקום חדש.
מצאתי דמיון בצורה שאתה מתאר, בדברים שאני שמה אליהם לב לפעמים במקום חדש כמו האווירה, יחס האנשים, פנים מיוחדות של אדם שסתם נתקלתי בו, צבע עלים שנשרו ופחות על הקטע להספיק כמה שיותר לראות.
שמח לשמוע. כמאמר המשורר התנ"כי, לכל זמן ועת לכל חפץ.
קהלת :-)